נולד  בעפולה ב – 1979. ניר שלו, לוקה בשיתוק  מוחין ובחירשות מינקות. למרות מגבלותיו נחשף בגיל 15 לעולם אמנות ככלי לביטוי עצמי ודרך לשילוב בחברה. תהליך חניכותו כצייר עבר מספר שלבים, כולם מחוץ למוסדות המקובלים בעבודה אישית עם אמנים שונים, ביניהם הצייר אברהם פרחי ז"ל והפסל צבי לחמן. בשנים האחרונות הוא עובד בהדרכתו המקצועית של הצייר דוד בוסקוביץ, המהווה בשביל ניר שותף ורע.

 

 "ניר הוא עוף נודד, ציפור פצועת כנף המצליחה לעוף, להביט, לאהוב ולהעניק."

כאמן הוא נאבק בעת ובעונה אחת הן במגבלות גופניות קשות המשפיעות על קשר עין-יד, קשר עין-בד ותפיסת פרספקטיבה והן במחסומים שמגבלותיו מציבות בפני הקשר היום-יומי שלו עם העולם. בכל יצירה הוא ניצב מחדש בפני משימה טכנית ונפשית גדולת ממדים. נקודת המוצא שלו היא תמיד הקונקרטי, וממנה הוא יוצא אל הסימבולי. תהליך עבודתו מתחיל ב"הקאה על הבד", רישום ספונטני חסר מעצורים, ולאחר-מכן מתחילה בניית התמונה , כפי שהיא עולה מתוך הרישום עד למצב של זיקוק הרעיון או הדימוי. חומריו קונבנציונאליים בחלקם: צבעי שמן, אקריליק ופחם, וחלקם נאספים בשטח – לוחות עץ, גזרי עיתון, צילומים מודפסים מן האינטרנט, קופסאות ופח. הנושאים המעסיקים אותו נובעים מתוך עולמו הפנימי והתנסויותיו האישיות בשילוב הדרכה ושיחה עם הסובבים אותו.

בראשית דרכו ניר אמר על עצמו:

"… כשאני מצייר אני מרגיש שנולדה המתנה אני יולד טבע. יש לי בעיה בגלל היד שלי אני לא יכול לעשות כל מני דברים בציור, אבל כשאני מצייר אני מרגיש שאני גדל, אני מרגיש, אני בסדר …"