תערוכה מציגה התמודדות פלסטית, רגשית ופיזית עם נושאים המעסיקים את כולנו – רצח ואלימות, מלחמה, חולי ואי-צדק חברתי. נפרשת לפנינו קוסמולוגיה אכזרית בחיצוניותה, אך רבת יופי ותעוזה בזעקה הפנימית שהיא מבטאת. אלה הם יחסי פנים-חוץ המלווים אותנו מיצירה ליצירה. היחסים הללו נבנים משיח מתמיד בין קו לצבע. מהטמעה של חומרים מגוונים ומאופן בניית הדימוי ועצמתו. זהו מסע צלב פרטי של האמן נגד העוולות הסובבים אותו, שהתגבש בתוך הבעה חסרת פשרות של עולם הדמיון והפנטזיה שלו.

”הקו והצבע הם הנפש" אמר שלו כשנשאל על מקומו ביצירות.

2003, היכל מאיר ניצן לתרבות ולאמנות, בראשון-לציון; התיאטרון ירושלים; בכנסת ישראל,

אוצרת התערוכה: אירנה גורדון

הופק סרט מיוחד לתערוכה ע"י ניצנה בן לחסין